בית עקיבא אריה ויס

עקיבא אריה ויס הגה רעיון חדשני וכבר ביום עלייתו ארצה הציג את הרעיון לקבוצה מיהודי יפו: תוקם עיר עברית חדישה ומתוכננת! לא עוד שכונות בפאתי יפו כמו נווה צדק ונווה שלום, שהיו קטנות, צפופות ולא-מתוכננות, וסיפקו דיור דל לעשרות משפחות בלבד! אנשי הקבוצה התלהבו, ועוד באותו מעמד הקימו ועד. ויס עצמו נבחר לעמוד בראש הוועד, וכחברים בו נבחרו דב ברגר, יצחק חיותמן, יחזקאל דנין (סוכובולסקי) ודוד סמילנסקי. כך נוסדה האגודה "אחוזת בית" שהצמיחה את העיר העברית הראשונה – תל-אביב.

כראש ועד "אחוזת בית" הצליח ויס לרכוש אדמות מצפון ליפו עבור האגודה. כדי לחלק את המגרשים בהגינות בין המייסדים, הוא יזם הגרלה: על צדפים לבנים הוא כתב את שמות המשפחות ועל צדפים כהים – את מספרי החלקות; הילד משה פוגל שלף באקראי צמדי צדפים. כל צמד כלל אפוא מספר חלקה ושם של הזוכה בה.
את הרגעים האלה של הגרלת המגרשים בלב החולות הנציח הצלם סוסקין בצילום המפורסם.

עקיבא אריה ויס, יליד גרודנו שברוסיה הלבנה, היה יזם ברוך-כישרונות שעסק בין השאר באדריכלות, צורפות, קולנוע ויהלומים, לצד פעילות ציונית נלהבת. ב-5 ביולי 1906 הוא ירד עם אשתו ההרה וששת ילדיו בנמל יפו. שנתיים קודם לכן ויס ביקר בארץ ישראל בגפו. בערך בזמן שעברה המשפחה לביתה החדש נולדה להם בת – הבת הראשונה של העיר העברית הראשונה. הוא ואשתו קראו לה בשם אחוזָבֵּית (על משקל אחוזת בית).
לאורך שנים המשיך עקיבא ויס להשקיע את כל מאודו בפיתוח תל-אביב ובנייתה והידע שלו באדריכלות איפשר לו ללוות את תהליך בניית השכונה ורחובותיה. הוא עודד הקמת תעשייה עברית לחומרי בניין ושימוש חדשני בברזל ובטון, וכן היה מעורב בהשגת הלוואות להקמת השכונה, בהיבט הכספי של ניהול "הגימנסיה העברית הרצליה" ובהקמת "חברה חדשה" שעסקה ברכישת אדמות לצורך הרחבת העיר מזרחה. כיזם כלכלי הוא הקים את בית החרושת הראשון לציפוי כלי אוכל בכסף וזהב בשם "רנסנס" והיה בין היזמים שקידמו את הקמת היישוב "בית וגן", שהפך לעיר בת-ים.

ויס היה גם מראשוני אנשי הראינוע ("הסרט האילם") בארץ ישראל, וב-1914 הקים חברה להפקת סרטים בשם "אורה חדשה". הוא צילם סרט תיעודי על מראות הארץ ונופיה והקרין אותו באולם "ראינוע עדן", שנחנך בתל-אביב באוגוסט 1914. הסרט, שאבד בינתיים, נועד לעודד את יהודי הגולה לעלות ארצה.

את הבית, שנבנה ב-1909, תכנן ויס עצמו, בסגנון הארץ ישראלי המקושט שביקש לשלב בין הסגנון האירופי לסגנון המזרחי. זה היה אחד מראשוני הבתים של העיר העתידית, ועל המגרש שממול לו הוקמה זמן לא רב אחר כך "הגימנסיה העברית הרצליה".
בשנות העשרים נוספה לבית ויס קומה והוכנסו בו שינויים. לימים, שופץ הבניין והוחזר במידה רבה לצורתו המקורית.
ויס היה הראשון מקרב המתיישבים שהשתמש לבניית ביתו בלבני מלט, כדי להפחית את התלות באספקת אבני בניין ממקורות ערביים. הוא אף הקפיד לבנות את ביתו על טהרת העבודה העברית.

בספרו "עיר קטנה ואנשים בה מעט" מספר נחום גוטמן על ויכוח שפרץ בין שני בעלי הבתים בפינת הרחובות הרצל ואחד העם: מר זיס השען שבנה מבנה בעל פינה מעוגלת, ומולו מר פוליקובסקי שהקים מבנה בעל פינה ישרה. זיס מחה על הזווית הישרה של שכנו ודרש לשמור על אחידות הבתים, אבל זה לא עזר, ופוליקובסקי בנה מבנה מרובע לתפארת, על אפו וחמתו של זיס. יש האומרים שזיס היה לא אחר מאשר הוגה העיר, עקיבא אריה ויס!

בראשית המאה ה-20 חיו ביפו אלפי יהודים, לעתים בתנאי מחיה קשים שהתבטאו בין השאר בצפיפות ולכלוך ובגזירה עות'מאנית שחייבה אותם לעבור דירה מדי שנה בשנה ("מוחרם"). קבוצת משפחות מתוכם התאגדה וחיפשה דרכים לשפר את איכות החיים ולקדם את מצבם.
הזדמנות נפלאה נקרתה בדרכה של האגודה, כאשר באספה שקיימו כ-120 מחבריה ב-5 ביולי 1906 ב"קלוב ישורון" ביפו, השתתף עקיבא ויס. ויס, שהגיע לארץ רק באותו יום, הציג בפניהם תוכנית שהכין להקמת עיר עברית מודרנית, שתיבנה על פי הדגם האירופי ותהיה שער לארץ ישראל עבור יהודי העולם. הצעתו התקבלה בהתלהבות והולידה את מה שהפך לימים לתל-אביב. זו הייתה החלטה היסטורית ששינתה את המציאות בארץ ישראל והזניקה את המפעל הציוני.

1. אבולעפיה שלמה ורבקה
2. אדלר ישראל יהודה (יש"י) וברכה
3. אהליאבזון יהושע ובלהה
4. אידלסון שמואל ולאה
5. איזמוז'יק דוד ולאה
6. איתין אהרן ורבקה
7. בהרב רבקה
8. בלוצרקובסקי ניסן ופסיה
9. בלכמן אברהם דוד ושיינה
10. ברגר דוד ודבורה
11. בריסקר אליהו וחנה
12. גוטמן שמחה אלתר (ש. בן ציון) ורבקה
13. גולדברג משה ואסתר
14. גילוץ מנחם ודבורה
15. דיזנגוף מאיר וצינה חיה
16. הררי חיים ויהודית
17. וינוקור מתתיהו ותרצה
18. ויינשטיין ישראל וחיה
19. ויינשטיין נחום ואטל
20. ויס עקיבא אריה וחוה שרה
21. וייסר מרדכי וחנה
22. זוסמנוביץ' דב וטובה
23. זילבר אריה ושרה
24. חיותמן יצחק ושרה
25. חיינקו משה ודורה
26. חיסין חיים איסר ופניה
27. חנוך אברהם גרשון ומלכה
28. טאג'יר שמואל וסולטנה
29. טולצ'ינסקי ברוך ואיטה
30. יחיאלי יחיאל ויונה
31. כהן אלכסנדר ואהובה
32. הכהן מרדכי בן הלל ושפרה
33. כהן משה וחסיה
34. כהן-יוחננוף שמואל ורחל
35. כהן-שצקי ישראל וחיה
36. כהנא אליהו אהרן וחיה רישקה
37. לוי בן ציון ושרה
38. לבני-וייסברוד דוד ומנוחה
39. ליטוינסקי יעקב אלחנן ושרה-בילה
40. מוסינזון בן-ציון ויפה
41. מזרחי דוד ורוזה
42. מזרחי יוסף נסים ובייה
43. מטמן-כהן יהודה לייב ופניה
44. מירקיס שבתאי
45. נאמן אבא ושרה
46. סגל ראובן ורבקה
47. סוכבולסקי-דנין יחזקאל ורחל
48. סילמן קדיש יהודה ואסתר
49. סמילנסקי דוד ושרה בלומה
50. עזריהו יוסף ושרה
51. פוגל אברהם ורבקה
52. פוחובסקי יהודה לייב ואהובה
53. פולאק מיכאל
54. פיינברג ישראל ופניה
55. פלמן חייקל ואסתר
56. פלמן נחמן ומיכל
57. פרידמן פנחס ואלקה
58. פרלשטיין יעקב ופסיה
59. פרנק יצחק ואולגה
60. צדיקוב אליעזר ושרה
61. קורקידי נסים ורחל
62. רוזין מנחם ושרה בריינה
63. רסקין משה ושושנה
64. שינקין מנחם ומניה
65. שלוש יוסף אליהו ופרחה-שמחה
66. שלוש יעקב ופרלה