בנק ישראל
המרכז עוסק בתפקידיו העיקריים של הבנק המרכזי, הלוא הוא בנק ישראל, בתרומתו לכלכלת המדינה, בתולדות המטבע בארץ ובהשתקפות מורשת העם והמדינה בעיצוב השטרות והמעות.
בתערוכה מוצגים מטבעות עתיקים, שטרות ומטבעות שהונפקו בארץ מימי המדינה שבדרך ועד ימינו, תחליפי כסף ועוד. כמו כן מוצגים בו סרטים המתארים את התפתחות אמצעי התשלום ואת פעילותו המרכזית של בנק ישראל – שמירה על יציבות המחירים.
בראשית שנות העשרים בנה היזם שלמה פיינגולד מבנה גדול ומקושט בצריחים מחודדים, בתכנון האדריכל יצחק שוורץ. בבניין פעלו הדואר ומרכזיית הטלפונים הראשונה. בראשית שנות השלושים פשט פיינגולד את הרגל, והמגרש נמכר לבנק אשראי. הבנק הרס את המבנה ובמקומו בנה בניין חדש בסגנון בינלאומי, בתכנונו של האדריכל דב קוצ'ינסקי. הבנק נקלע לקשיים ובסוף העשור עבר לידי ממשלת המנדט, ששיכנה בו את משרדי מס ההכנסה. ב-1944 נהרסו משרדי מס ההכנסה הבריטיים בפיצוץ שביצע האצ"ל. ב-1956 עברו לבניין משרדי סניף בנק ישראל בתל-אביב.
ב-1902 הקימה ההסתדרות הציונית העולמית בלונדון את בנק אנגלו-פלשתינה (עד 1931 הוא נקרא בנק אַפַּ"ק) כמוסד הפיננסי המרכזי לפיתוחו וביסוסו של היישוב העברי בארץ ישראל. הבנק רכש קרקעות רבות לשם התיישבות יהודית ברחבי הארץ, ובכללן גם את אדמות תל-אביב. במלחמת העולם השנייה, כאשר הצבא הבריטי נזקק למוצרים רבים, קידם הבנק השקעות ומימון לפיתוח התעשייה והמשק החקלאי, ובכך סייע להנחת היסודות לתעשייה המודרנית בארץ ישראל.
באוגוסט 1954 אישרה הכנסת את הקמתו של בנק מרכזי למדינה, בנק ישראל, וב 1-בדצמבר פתח הבנק את שעריו ליום העסקים הראשון. תפקידיו של בנק ישראל מרכזיים ומכריעים בניהול המשק והכלכלה בארץ: שמירה על יציבות מחירים; תמיכה במטרות אחרות של המדיניות הכלכלית של הממשלה ובעיקר בצמיחה, בתעסוקה ובצמצום פערים חברתיים; ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית. בנק ישראל שוכן בקריית הממשלה בירושלים ובמרכז המבקרים כאן שכן הסניף התל-אביבי שלו מאז 1956.
לקראת הכרזת העצמאות הבינו מוסדות היישוב שריבונות של מדינה מתבטאת גם במטבע חוקי ורשמי משלה. הנהלת בנק אנגלו-פלשתינה (אַפַּ"ק), שהיה שייך להסתדרות הציונית, הצליחה להשיג את הסכמת חברת "אמריקן בנקנוט קו' " בארצות הברית להדפיס שטרות כסף למדינה שעדיין אינה קיימת... מאחר שעדיין לא נקבעו שמות למדינה החדשה ולמטבע שלה, נכתב על השטר רק "בנק אנגלו-פלשתינה ישלם למוכ"ז לירה א"י אחת" ו-"הבנק יקבל את השטר הזה לשם תשלום בכל חשבון שהוא". מפאת קוצר הזמן והצורך להדפיס את השטרות בחשאי, השתמש בית הדפוס האמריקני בגלופות שהוכנו במקור עבור ממשלת סין ולא היה אפשר להוסיף עליהן שום איור או סמל ארץ ישראלי.
במאבקו של האצ"ל נגד שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל התקיפו לוחמיו מוקדי ממשל ברחבי הארץ. ב-1944 הם פוצצו את משרדי מס ההכנסה הבריטיים בתל-אביב, ששכנו בקומת הקרקע של בניין זה. מפקד הפעולה היה נחום סלונים, ועמו פעלה חולייה קטנה בת שלושה לוחמים וזוג נוסף הצטרף לשם התראה. אחד הלוחמים ניפץ את זגוגיות החלונות והשניים האחרים החדירו פנימה מטעני חבלה והפעילו את פתיל ההשהיה. לאחר שהחוליה הסתלקה נשמע פיצוץ ומשרדי מס ההכנסה נהרסו כליל. פעולות דומות ביצע האצ"ל גם במשרדי מס ההכנסה בחיפה ובירושלים, בכל המקרים האלה לא היו אבדות בנפש. ב-1956 נפתח במקום סניף בנק ישראל בתל-אביב.
עוד על פעילות האצ"ל אפשר ללמוד במוזיאון האצ"ל בתש"ח (בית גידי) הנמצא בגן צ'רלס קלור בכניסה ליפו ובמוזיאון האצ"ל ברחוב קינג ג'ורג' 38.
המרכז עוסק בתפקידיו העיקריים של הבנק המרכזי, הלוא הוא בנק ישראל, בתרומתו לכלכלת המדינה, בתולדות המטבע בארץ ובהשתקפות מורשת העם והמדינה בעיצוב השטרות והמעות.
בתערוכה מוצגים מטבעות עתיקים, שטרות ומטבעות שהונפקו בארץ מימי המדינה שבדרך ועד ימינו, תחליפי כסף ועוד. כמו כן מוצגים בו סרטים המתארים את התפתחות אמצעי התשלום ואת פעילותו המרכזית של בנק ישראל - שמירה על יציבות המחירים.
בנק ישראל
שעות הפעילות: א'-ה' 9:00 - 16:00,
למעט חגים וערבי חגים
אתר: http://www.boi.org.il/he/Education/VisitorsCenter/Pages/Default.aspx
מרכז מבקרים נוסף העוסק במערכת הפיננסית בישראל נמצא במורד הרחוב: "הרצלילינבלום", בפינת הרחובות לילינבלום 13 והרצל. זהו מוזיאון לתולדות הכלכלה הישראלית שהקים בנק דיסקונט בבניין היסטורי משומר. הכניסה למוזיאון בחינם, אך יש להזמין מקומות מראש.
בשנות החמישים והשישים נהגו חלפנים למכור מטבע זר ב"שוק השחור" בפינת רחוב הרצל ורחוב לילינבלום, ממש לא הרחק מפתח בנק ישראל. יש אומרים שנציגי הבנק היו יורדים בכל יום לרחוב על מנת לברר מהו שער הדולר האמיתי...