אנדרטת המייסדים

לפנינו אחת האנדרטאות המרשימות והחשובות בארץ, שהעיר תל-אביב הקדישה למייסדיה במלאת לה ארבעים שנה. טקס הסרת הלוט מעל לאנדרטה נערך ב-26 במאי 1951 בנוכחות משה שרת – שר החוץ דאז ובוגר המחזור הראשון של "הגימנסיה העברית הרצליה", ראש העיר ישראל רוקח ונציג דור המייסדים דוד סמילנסקי. על צדה האחד של האנדרטה חקוקים שמות המייסדים וצדה האחר מעוטר בתבליט מסדנתו של הפסל אהרן פריבר. את מלאכת ריקוע התבליט הפקיד פריבר בידי אמן הנחושת יצחק מאיר.
התבליט מציג שלושה שלבים בצמיחת העיר, זה מעל זה: חלקו התחתון מראה את כיבוש החולות בעבודת כפיים קשה של חלוצים. המהומה רבה ונמרצת: פועלי הבניין וחבורת "המריצנים" מעבירים אלפי טונות של חול במאמץ ליישר את השטח ולאפשר את הקמת העיר ורחובותיה.
בחלק האמצעי רואים את הקמתן של אחוזת בית וגימנסיה הרצליה ומוצגים המבנים הראשונים: בניין הגימנסיה המפואר במרכז ומשני צדיה בית הוועד עם מגדל המים וביתו של מאיר דיזנגוף.
בחלק העליון נראית תל-אביב בשנות הארבעים, עם בניינים ומוסדות בסגנונות הבינלאומי והאקלקטי. כאן מתייצבת העיר במלוא הדרה: הנמל, בית הבימה, בית ביאליק, כיכר צינה דיזנגוף והמוזיאון שהוקם בבית דיזנגוף (שם הוכרזה הקמת מדינת ישראל).
את שלושת חלקי התמונה קושר עץ התמר, סמל המזרח. משני צדי האנדרטה מופיע סמל העיר שעוצב בידי נחום גוטמן: שער לים ובראשו מגדלור המאיר למרחקים, כפי שיש בכל נמל. אחד הפירושים לכך הוא שהעיר שולחת אור לגולה ומצפה שיבואו אליה עולים מכל הארצות. בסמל נכללים גם שבעה כוכבים המסמלים יום עבודה בן שבע שעות לפי הצעת הדגל הלאומי של הרצל. כמו כן מוטבעות בו המילים "אבנך ונבנית" (ירמיהו, ל"א ג), שבהן נהג שמעון רוקח, ממייסדי העיר, לחתום על מכתביו.

אהרון פריבר נולד בפולין ב-1902 ולמד ציור ומוזיקה בווינה. הוא עלה לארץ ב-1922, נמנה עם מייסדי עין-חרוד ותל-יוסף ולמד פיסול ב"בצלאל". פריבר עבד במחיצת האמן אברהם מלניקוב ויצר עבודות ציבוריות ובהן תבליט "עתיקות בעלבק" עבור ביתן לבנון ביריד המזרח (1934), פסל אשת לוט לתערוכה הבינלאומית בניו יורק (1938) ותבליט זיכרון בתל יוסף (1952). פסליו מאופיינים בסגנון ריאליסטי ובנטייה לשימוש בצורות גיאומטריות רכות, בהשפעת האמנות המודרנית. פריבר זכה שלוש פעמים בפרס דיזנגוף לציור ופיסול.
מיקום האנדרטה אולי עדיף: המיקום הסמלי של האנדרטה או: מדוע הקימו את האנדרטה במיקום זה?
האנדרטה הוקמה בנקודה הסמלית שבה נערכה הגרלת המגרשים של מייסדי אחוזת בית. באותו מקום, שגובהו 40 מטר מעל פני הים, נחפרה באר המים הראשונה ולימים הוקם מעליה מכון המים - מבנה קטן עם מגדל ושני מכלי מים גדולים. מכאן סופקו מים זורמים לבתי התושבים. בניין מכון המים שימש גם כמשרדו של מזכיר הוועד וכמשרד הדואר הראשון. מאוחר יותר נוספו למבנה חדרים ועוד קומה לצורך פעילות הוועד. הבניין נהרס ב-1943.

הגרלת המגרשים של אחוזת בית הייתה אירוע מכונן בתולדות העיר תל-אביב, המציין את יום הקמתה. בכ' בניסן תרס"ט (11 באפריל 1909) התכנסו כל חברי אגודת "אחוזת בית" בחולות שמצפון ליפו, על אדמות כרם ג'באלי שרכשה אגודתם, כדי לחלק את החלקות באופן שוויוני בין המשפחות החברות. לשם כך אִרגן עקיבא אריה ויס הגרלה: בקופסה אחת הוא הניח צדפים כהים שעל כל אחד מהם רשום מספר חלקה, ובקופסה אחרת הניח צדפים בהירים עם שמות חברי האגודה. הילד משה פוגל, בן לאחת המשפחות, שלף פעם אחרי פעם צמדי צדפים - אחד מכל קופסה. תצלום ההגרלה, שצילם אברהם סוסקין, התפרסם מאוד והוא מלווה את העיר
מאז הקמתה. נראית בו קבוצת המייסדים בין החולות.

לאחר כישלונה של תחרות שהוכרזה לעיצוב סמל העיר, פנו ב-1925 אל האמן נחום גוטמן. גוטמן נועץ בעיצוב הסמל באביו, הסופר ש. בן ציון, במאיר דיזנגוף ובחיים נחמן ביאליק. הוא עיצב סמל בצורת שער כניסה גדול מן הים, ובראשו מגדלור השולח קרני אור. מצדיו הכתובת "אבניך ונבנית". השער עם המגדלור והכתובת תוּחמו במגן דוד ועוּטרו בשבעה כוכבי זהב.
במכתבו למזכיר העיר הסביר גוטמן: "כמקובל אצלנו בענייני סמלים, העמידו דרישות רבות מדי לשטח קטן זה שתופס הסמל... בחרתי בעצם אחד שיש לו כמה משמעויות. שער כניסה ומגדל אור. כך הדחסתי לשם עוד כמה רעיונות (שבעת הכוכבים) והשתדלתי לעשות את הסמל לפשוט". המגדלור ושער הכניסה שבתחתיתו מסמלים את תל-אביב כמאור לגולה וכשער לעלייה, הקורא אליו את יהדות הגולה ומאיר לה את דרכה לחוף מבטחים. הכתובת "אבנך ונבנית" לקוחה מתוך ספר ירמיהו, פרק לא פסוק ג: "עוד אבנך ונבנית בתולת ישראל, עוד תעדי תֻפיך ויצאת במחול משחקים". שבעת הכוכבים מקורם בדגל שהציע בנימין זאב הרצל למדינת היהודים – דגל לבן עם שבעה כוכבי זהב, שנועדו לסמל שבע שעות עבודה ביום. זה היה גם מספר שעות העבודה בעירייה לפני המעבר לשבוע עבודה בן 5 ימים...
ב-1950, לאחר קום המדינה ואיחודן של תל-אביב ויפו, החליפה הכותרת תל-אביב–יפו את הכותרת עיריית תל-אביב שבסמל המקורי. במשך השנים שונו גם מסגרת הסמל, סדר הכוכבים וצבעם, ואף תמונת המגדלור קטנה ושונתה מעט.

כשעקיבא אריה ויס הבטיח למייסדי העיר שתל-אביב תהיה יום אחד ל"ניו יורק הארצישראלית", נשמע חזונו דימיוני לחלוטין. ברוח חזון זה, תל-אביב–יפו היא כיום מרכז כלכלי בינלאומי ואחד ממוקדי הסטרט-אפ והטכנולוגיה בעולם. העיר היא מוקד תרבותי מבעבע המושך אליו כוחות יצירתיים מהארץ ומהעולם, יעד נחשק לתיירות אורבנית ולסטודנטים וצעירים מרחבי תבל. היא מובילה בקליטת עלייה של יהודים מהעולם כולו, הקובעים בה את ביתם. סביבות תל-אביב הקטנה, עם שדרות רוטשילד במרכזו, ממשיכות להיות הלב הפועם של העיר כמוקד כלכלי, תרבותי, קולינרי, אמנותי, פוליטי וחברתי ברמה עירונית, וכמרכז מטרופוליני, לאומי וגם בינלאומי.

שאלת מספרן וזהותן של המשפחות המייסדות הטרידה במשך שנים. מסתבר שרשימת שישים המשפחות כוללת את אלה שלקחו הלוואה מבנק אפ"ק לצורך רכישת מגרשן, אך לא את אלה שלא נזקקו להלוואה. זאת ועוד: ברשימת השישים נכללו גם משפחות שהתחרטו ומכרו את מגרשיהם עוד בטרם החלה הבנייה וגם כאלה שרכשו מהמגרילים את נכסיהם. הנושא חזר ועלה ובמאי 1950 החליט ראש העיריה ישראל רוקח להוסיף לרשימה עוד שישה שמות.
1. אבולעפיה שלמה ורבקה
2. אדלר ישראל יהודה (יש"י) וברכה
3. אהליאבזון יהושע ובלהה
4. אידלסון שמואל ולאה
5. איזמוז'יק דוד ולאה
6. איתין אהרן ורבקה
7. בהרב רבקה
8. בלוצרקובסקי ניסן ופסיה
9. בלכמן אברהם דוד ושיינה
10. ברגר דוד ודבורה
11. בריסקר אליהו וחנה
12. גוטמן שמחה אלתר (ש. בן ציון) ורבקה
13. גולדברג משה ואסתר
14. גילוץ מנחם ודבורה
15. דיזנגוף מאיר וצינה חיה
16. הררי חיים ויהודית
17. וינוקור מתתיהו ותרצה
18. ויינשטיין ישראל וחיה
19. ויינשטיין נחום ואטל
20. ויס עקיבא אריה וחוה שרה
21. וייסר מרדכי וחנה
22. זוסמנוביץ' דב וטובה
23. זילבר אריה ושרה
24. חיותמן יצחק ושרה
25. חיינקו משה ודורה
26. חיסין חיים איסר ופניה
27. חנוך אברהם גרשון ומלכה
28. טאג'יר שמואל וסולטנה
29. טולצ'ינסקי ברוך ואיטה
30. יחיאלי יחיאל ויונה
31. כהן אלכסנדר ואהובה
32. הכהן מרדכי בן הלל ושפרה
33. כהן משה וחסיה
34. כהן-יוחננוף שמואל ורחל
35. כהן-שצקי ישראל וחיה
36. כהנא אליהו אהרן וחיה רישקה
37. לוי בן ציון ושרה
38. לבני-וייסברוד דוד ומנוחה
39. ליטוינסקי יעקב אלחנן ושרה-בילה
40. מוסינזון בן-ציון ויפה
41. מזרחי דוד ורוזה
42. מזרחי יוסף נסים ובייה
43. מטמן-כהן יהודה לייב ופניה
44. מירקיס שבתאי
45. נאמן אבא ושרה
46. סגל ראובן ורבקה
47. סוכבולסקי-דנין יחזקאל ורחל
48. סילמן קדיש יהודה ואסתר
49. סמילנסקי דוד ושרה בלומה
50. עזריהו יוסף ושרה
51. פוגל אברהם ורבקה
52. פוחובסקי יהודה לייב ואהובה
53. פולאק מיכאל
54. פיינברג ישראל ופניה
55. פלמן חייקל ואסתר
56. פלמן נחמן ומיכל
57. פרידמן פנחס ואלקה
58. פרלשטיין יעקב ופסיה
59. פרנק יצחק ואולגה
60. צדיקוב אליעזר ושרה
61. קורקידי נסים ורחל
62. רוזין מנחם ושרה בריינה
63. רסקין משה ושושנה
64. שינקין מנחם ומניה
65. שלוש יוסף אליהו ופרחה-שמחה
66. שלוש יעקב ופרלה