בית העצמאות

זהו אחד מ-60 הבתים הראשונים של אחוזת בית, ביתם ההיסטורי של מאיר דיזנגוף ורעייתו צינה. בשנות השלושים, אחרי מות אשתו צינה, הסב דיזנגוף את הבית למוזיאון תל-אביב לאמנות והוא עצמו עבר להתגורר בקומה העליונה, ופתח את סלון ביתו כבית תרבות לתושבי עירו. אבל את תפקידו ההיסטורי החשוב ביותר מילא הבית 12 שנים לאחר פטירת בעליו, ביום שישי, ה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948. טקס הכרזת העצמאות התקיים בבית הזה.
בבית דיזנגוף, אשר הפך למוזיאון תל-אביב, נערך טקס הכרזת העצמאות ההיסטורי, שבו הוכרז על כינונה של מדינת ישראל.
אל הטקס הוזמנו בחשאי ראשי היישוב העברי. בשעה ארבע אחר הצהריים ישבו על הבמה חברי מִנהלת העם והמזכיר זאב שרף ובראשם דוד בן-גוריון. מאחורי גבם, אל מול הקהל, נתלו דגלי הלאום ודיוקנו של חוזה המדינה. למרגלות הבמה ובניצב לה ישבו 14 מחברי מועצת העם. את האולם גדשו אישי ציבור. בן-גוריון הקריא את נוסח מגילת העצמאות והנוכחים חתמו עליה (הושאר מקום לחתימת אלה מחברי המועצה שלא יכלו להגיע בשל המצור על ירושלים). הטקס ארך מעט יותר מ-30 דקות והסתיים בצלילי התקווה שניגנה התזמורת הפילהרמונית, שנגניה התמקמו בקומה שמעל.

להכנות לאירוע נלוותה התרגשות רבה, ואנחנו יכולים לדמיין את מזכיר מנהלת העם, זאב שרף מספר על כך:
תקשיבו, לא האמנתי שזה יִקרֶה לי! הם החליטו להקים מדינה והודיעו לי, רק שלושה ימים מֵראש. הבנתם? להקים מדינה בִּשלושה ימים, וְעוד אחרֵי אלפיים שנה?
דבר ראשון קראתי לַגרפיקאי אוֹטֶה וָאליש וביקשתי שיעצב - בסודיות מוחלטת - את אולם הטקס בַּמוזיאון. הוא הסתער על המשימה; החליף את התמונות שעל הקיר, כיסה פֶּסל עירום בְּבד, הביא שטיח מהשכנים, סחב כיסאות מבתי הקפה, מסר לכביסה שני דגלי לאום ולקח ממשרדי קרן היסוד תמונה של הרצל.
בינתיים חיפשתי עם וָאליש מגילת קלף כשרה. אבל מנסחי מגילת העצמאות התווכחו והתווכחו והתווכחו, וכשבן-גוריון סיכם כבר לא נותר לנו זמן לכתוב עליה, אז כולם חתמו על הקלף הריק ואת הנוסח הוא הקריא מִדף נייר מודפס. הטקס נמשך פחות מִשעה, כי השבת עמדה בפתח.
אגב, כל ההפקה עלתה 150 לירות ארץ-ישרְאליות. סכום נכבד ללא ספק, אבל שווה כל גרוש.
(על פי זאב שרף, "שלושה ימים" תל-אביב: עם עובד, 1959)

12 במאי - עבדאללה מלך עבר ירדן וגולדה מאיר נפגשים במאמץ אחרון למנוע מלחמה
12 במאי - מִנהלת העם מחליטה, ברוב של שישה מול ארבעה, להכריז על הקמת המדינה
13 במאי – יציאת אחרוני הבריטים מהרובע היהודי בירושלים, ותחילתה של מתקפה ערבית על הרובע
13 במאי – יפו הערבית מרימה דגל לבן ונכנעת
14 במאי – נפילת יישובי גוש עציון
14 במאי – בשעה 16:00 מכריז דוד בן-גוריון על הקמת מדינת ישראל במוזיאון תל-אביב
14/15 במאי – בחצות: סיום המנדט הבריטי. ארצות הברית מכירה בישראל. חמישה צבאות ערביים פולשים לשטח המדינה הנולדת.

דוד בן-גוריון (1973-1886), יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית, נציג מפא"י במִנהלת העם ויושב-הראש שלה
דניאל אוסטר (1963-1893), ראש עיריית ירושלים היהודית, נציג הציונים הכלליים במועצת העם
מרדכי בנטוב (1985-1900), נציג מפ"ם במנהלת העם
יצחק בן-צבי (1963-1884), נשיא הוועד הלאומי, נציג מפא"י במועצת העם
אליהו ברלין (1959-1866), נציג הציונים הכלליים במועצת העם
פרץ ברנשטיין (1971-1890), נציג הציונים הכלליים במנהלת העם
הרב זאב גולד (1956-1889), נציג המזרחי
במועצת העם
מאיר גרבובסקי (ארגוב) (1963-1905), נציג מפא"י במועצת העם
יצחק גרינבוים (1970-1879), נציג הציוניים הכלליים במנהלת העם
אברהם גרנובסקי (גרנות) (1962-1890), נציג הציוניים הכלליים במועצת העם
אליהו דובקין (1976-1898), נציג מפא"י במועצת העם
מאיר וילנר (2003-1918), נציג המפלגה הקומוניסטית במועצת העם
זרח ורהפטיג (2002-1906), נציג הפועל המזרחי במועצת העם
הרצל ורדי (רוזנבלום) (1991-1903), נציג המפלגה הרוויזיוניסטית במועצת העם
רחל כהן (כגן) (1982-1888), נציגת ויצ"ו במועצת העם
הרב קלמן כהנא (1991-1910), נציג פועלי אגודת ישראל במועצת העם
סעדיה כובשי (1990-1904), נציג התאחדות התימנים במועצת העם
הרב יצחק מאיר לוין (1971-1894), נציג אגודת ישראל במנהלת העם
מאיר דוד לוינשטיין (1995-1901), נציג אגודת ישראל במועצת העם
צבי לוריא (1968-1906), נציג מפ"ם במועצת העם
גולדה מאירסון (מאיר) (1978-1898), נציגת מפא"י במועצת העם
נחום ניר (רפאלקס) (1968-1884), נציג מפ"ם
במועצת העם
צבי סגל (1965-1901), נציג המפלגה הרוויזיוניסטית במועצת העם
הרב יהודה לייב הכהן פישמן (מימון) (1962-1875), נציג המזרחי במנהלת העם
דוד צבי פנקס (1952-1895), נציג המזרחי
במועצת העם
אהרון ציזלינג (1964-1901), נציג מפ"ם במנהלת העם
משה (קולודני] קול (1989-1911), נציג הציונים הכלליים במועצת העם
אליעזר קפלן (1952-1891), נציג מפא"י במנהלת העם
אברהם קצנלסון (ניסן) (1956-1888), נציג מפא"י במועצת העם
פליקס רוזנבליט (פנחס רוזן) (1978-1887), נציג מפלגת "עליה חדשה" במנהלת העם
דוד רמז (1951-1886), יו"ר הוועד הלאומי, נציג מפא"י במנהלת העם
ברל רפטור (1989-1902), נציג מפ"ם במועצת העם
מרדכי שטנר (1964-1904), נציג מפא"י במועצת העם
בן-ציון שטרנברג (1962-1895), נציג המפלגה הרוויזיוניסטית במועצת העם
בכור שלום שיטרית (1967-1895), נציג הספרדים במנהלת העם
משה שפירא (1970-1902), נציג הפועל המזרחי במנהלת העם
משה שרתוק (שרת) (1965-1894), נציג מפא"י
במנהלת העם
ביום קום המדינה הפכה מועצת העם למועצת המדינה הזמנית ומנהלת העם הפכה לממשלה הזמנית.

ב-1978, שנת השלושים למדינת ישראל, נערך טקס שחזור ממלכתי של הכרזת העצמאות, במעמד נשיא המדינה אפרים קציר וראש הממשלה מנחם בגין. בטקס נחתמה מגילה שבה הוכרז על הקמת "היכל העצמאות" ובסתיו 1981 נפתח המקום למבקרים.
במהלך השנים פעלה עיריית תל-אביב בראשות רון חולדאי לשיקומו של הבית ולהפיכתו לאתר לאומי ברוח צוואתו של מאיר דיזנגוף. ב-2009 אושר בכנסת ישראל "חוק בית העצמאות" המגדיר את המקום כאתר מורשת לאומי של העם היהודי וכמרכז חינוכי לערכיה של מגילת העצמאות. בעקבות זאת החלו שיפוצים לקראת הפיכת המבנה ל"מוזיאון בית העצמאות", שבו תוצג בעתיד מגילת העצמאות.
כיום בית העצמאות הוא מוקד משיכה למבקרים רבים מהארץ ומחו"ל. עם זאת, בתום חגיגות השבעים למדינת ישראל ייסגר הבניין ויעבור שיפוצים נרחבים. על-פי המתוכנן, הוא ייפתח שוב לקהל ב-2020. יהיו בו חללי תצוגה ופעילות רחבים יותר ומיצגים מרהיבים שבמרכזם "אולם ההכרזה" ומגילת העצמאות.
בתקופת הביניים יחליף את המוזיאון מרכז מבקרים "מכריזים בזאת" במבואה המזרחית של מגדל שלום. תתקיים בו פעילות חינוכית בנושא "ערכי מגילת העצמאות" וייצאו ממנו סיורים לשביל העצמאות ולאתרי אחוזת בית.
בית העצמאות - שעות הפעילות: א'-ה': 17:00 – 09:00, ימי ו': 14:00 - 09:00
אתר: ihi.org.il